מויאל נ' אחים אבו אלעסל בע"מ

פסק דין

1.לפניי תביעה שטרית שעניינה שני שיקים בסכום של 19,600 ₪ כל אחד, שזמן פרעונם 31.12.05 ו- 10.12.05, אשר משוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת אלקרנאוי סלמאן ואשר הוסבו על ידי אלקרנאווי. השיקים חוללו משום הוראת ביטול שניתנה לגביהם.

השיקים הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 22-07277-12-4, הנתבעת הגישה התנגדות אשר התקבלה ומכאן התביעה שלפניי.

השיקים הוגשו לביצוע על ידי התובע, שהינו בנו של מר מויאל דוד (להלן:- "מויאל" או "האב").

2.אין מחלוקת, כי השיקים נמסרו למויאל על ידי אלקרנאוי, במסגרת עסקת נכיון שיקים שנעשתה ביניהם.

המחלוקת העולה בתיק שלפניי הינה בעיקר שאלת פרעון השיקים.

3.בהתאם לטענת הנתבעת, מסרה הנתבעת את השיקים לאלקרנאוי בגין עבודה שביצע עבורה. לטענתה, במסגרת ההסכם שבין הצדדים, נמסרו לאלקרנאוי שיקים דחויים ולכן זה ניכה אותם אצל מויאל, אשר עסק במתן הלוואות.

טרם הגיע מועד פרעונם של השיקים, הודיע מויאל לאלקרנאוי, כי השיקים אבדו ולכן הודיע אלקרנאוי לנתבעת, כי יש לבטל את השיקים. משהוגשו השיקים לבנק חרף הודעתו של מר מויאל כי אלה אבדו, הגיע מנהלה של הנתבעת אל מויאל וזה טען באותה עת, כי השיקים כובסו על ידי אשתו. לפיכך, טוענת הנתבעת, כי מסרה לאלקרנאוי תמורה חלופית כנגד השיקים וזה פרע את חובו למויאל.

אלקרנאוי טוען, כי לאחר פרעון החוב הוא אף הוסיף לבצע עסקאות נכיון רבות אצל מויאל ואף צירף העתקי שיקים שנוכו אצל מויאל.

לטענת הנתבעת, הגשת השיקים לביצוע ערב תום תקופת ההתיישנות תומכת בטענת הנתבעת לעניין פרעון השיקים.

4.התובע לעומת זאת טוען, כי השיקים שנמסרו לאביו במסגרת עסקת הנכיון לא נפרעו וזאת חרף פניות בעניין אל הנתבעת ואל אלקרנאוי. לאור האמור, הוגשו השיקים לביצוע על ידי בנו של מויאל.

התובע הסביר, כי אביו הוא אדם מבוגר ולכן השיקים הוגשו על ידו, זאת לאחר שהאב הפסיק לעבוד במכולת שבבעלותו וששם בוצעה עסקת נכיון השיקים.

5.לקראת ישיבת ההוכחות שנקבעה, הקדימו הצדדים והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, כאשר התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ואילו הנתבעת הגישה תצהיר מטעם מנהלה, מר סלמאן אבו אלעסל ותצהיר מטעמו של אלקרנאוי.

לאחר שהוברר לתובע, כי אין די בתצהירו, היות והעסקה נעשתה עם אביו ולכן עדותו הינה עדות מפי השמועה, הוגש ברשות בית המשפט גם תצהיר עדות ראשית מטעם האב ואף הוא התייצב לעדות.

מעמדו של התובע:

6.אין חולק, כי השיקים לא הוסבו לתובע על ידי אביו, כאשר למעשה, בנוגע לאחד מהם אף נטען על ידי הנתבעת, כי השיקים הופקדו לחשבון הבנק של אחיו של התובע, מויאל שרון.

בתצהיר העדות הראשית מטעמו ציין התובע, כי השיקים הוסבו ונמסרו לו במסגרת העברתו של כל עסק המכולת שבניהולו של האב לניהול הבן, אלא שבמהלך עדותו של התובע, הסתבר, כי לא הוא זה שמנהל את עסק המכולת והוא אף לא זה שמתעסק בכספי המכולת אל מול הבנקים וכאמור, השיקים אף לא הוסבו אל התובע על ידי אביו.

כאשר נשאל התובע כיצד הגיעו השיקים לידיו השיב:

"....ואבא מרוב צער ובושה על המקרים וטעויות שהוא עשה, הסתגר בתוכך תוכו והתבייש להראות לנו את הטעויות האלה ועקב כך הסתתרו השיקים האלה בצד ואני לקחתי מיוזמתי את המשימה הזאת ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו, לקחתי על עצמי את המשימה הזאת ובכל כוחי ועוצמתי להחזיר את עגמת הנפש שנגרמה לנו למשפחה."

ובהמשך: